חווית המיצוי

מיציתי ?

״מיציתי״ היא אמירה הנאמרת לעתים קרובות מדי ובקלות ראש, בעיקר כשמדובר בשיחות על עולם העבודה ובראיונות עבודה, המילה הזו צצה לרוב. לכן, כשמדובר בתחום התעסוקתי, חשוב לבחון את המצב באובייקטיביות כמו שהוא לפני שממהרים לעבור הלאה ולהכריז ״מיציתי״.

תהליך

במידה ומופיעה אצלך חווית המיצוי, לפני כל דבר אחר, חשוב לעשות בדיקה עצמית ולשאול: האם אני מבין את כל הסיטואציה עד הסוף? האם אני חווה משהו אישי המשפיע על התחושה שלי? האם מיצית מבחינה אישית או מקצועית?

לפני כל פעולה אימפולסיבית חשוב לקחת את הזמן ולעשות "חושבים" עם עצמך, לעבור תהליך אישי בו תוכל להיות לגמרי כנה כדי שתוכל להגיע למסקנה אמיתית ולהבין מאיין הגיעה המילה ״מיציתי״.

תזמון

שוק העבודה אינו סלחני ונוטה להיות מאוד ביקורתי ולעתים קרובות תיזמון יכול להוות הבדל מהותי בין עבודה כזו לאחרת. תחושת המיצוי המתעוררת בנו יכולה להיות לא מסונכרנת עם שוק העבודה  ולכן לפני כל החלטה חשוב ללמוד ולהבין האם זהו הזמן הנכון לעזוב, הזמן הנכון לחזור לשוק מחפשי העבודה או הזמן הנכון לשינוי בקריירה.

שוק העבודה, אינו מקבל בשמחה תנועות אימפולסיביות, אלא תהליכים הכוללים חשיבה ותכנון תוך כדי הקשבה ומודעות לעצמך וליכולות שלך.  

השלכות והשגות

כשאדם עוזב מקום עבודה כשהוא מתבסס על תחושת המיצוי שלו , נובעות מכך השלכות, בעיקר באופן שבו הסביבה המקצועית ( מנהלים, משאבי אנוש ) רואה את העזיבה. כשהעזיבה נעשית בגלל תחושת מיצוי שאינה בהירה מספיק לאדם שעוזב ואינה מוסברת בהתאם, זה יכול ל"הישמע" שהעזיבה יותר אימפולסיבית מאשר רציונלית. עולות שאלות אצל המראיינים והמנהלים: מה באמת הגורם לעזיבה ולשינוי ? היכן יש בלבול ? אולי אותו אדם לא הצליח להתמודד עם מצבים מסוימים במערכת שדרשו ממנו התמודדות יותר מורכבת ממה שהוא רגיל? או: האם התבצע איזה שינוי במבנה ובשיטת העבודה הארגונית שהוא לא הצליח להשתלב בו? 

יכול להיות גם שאולי העזיבה נובעת מתוך שינוי משמעותי בחיים מחוץ  לעולם העבודה, כמו פרידה משמעותית, שינוי במצב משפחתי , הורות חדשה, מחלה או מוות במעגל הקרוב המשפחתי.

לכן חשוב לבוא ברור עם עצמך וכמה שיותר מודע לשאלות שיש לאנשים לגביך. השאלות הנשאלות וגם אילו שלא, אך קיימות באוויר.

עבודה עצמית

על מנת להבין עם עצמך מה הוביל אותך להגיע אל תחושת המיצוי, מה היא מסמלת עבורך ומדוע הגעת אליה, חשוב להבדיל בין תסכולים הנובעים ממצבים מקצועיים בעבודה, מצבים אישיים בעבודה או מצבים אישיים בבית. כל אלו יכולים להוביל לחוסר אנרגיות ומיקוד ובלבול בין המצב האישי מחוץ למעגל העבודה אל המצב באישי בתוך מעגל העבודה. 

ברגע שתלמד להבין מאיין מגיעים התסכולים שלך תוכל להתחיל לעבוד על מנת לתקן אותם ולשפר את המצב וייתכן ופתירת הבעיות יובילו לתחושה אחרת מתחושת המיצוי ששררה עד כה.

לסיכום: 

אמירת המושג "מיציתי" אינה פותרת את האדם מעבודה עצמית והבנה של תחושותיו וריגשותיו. מומלץ לאדם  שיגיד לעצמו שהוא מיצה לאחר שבאמת בחן את כל האופציות והדברים שעומדים לרשותו. לפעמים החוויה של מיצוי נובעת מחשש לבחון עם עצמך יותר לעמוק את האופציות העומדות לרשותך. האמירה של מיצוי נותנת את הלגיטימציה העצמית לעשות פעולה שאינה בהכרח מחושבת ושלא נבחנה במלוא כובד הראש.

חשוב לעבור תהליך ולהבין את ההשלכות הרבות שיש לעזיבת מקום עבודה בתחושת מיצוי ורק כשאתה מושכל ובמקום טוב תוכל לקחת החלטה נכונה ולא אימפולסיבית. 

האדם חייב להבין עם עצמו מה הם הגורמים למושג ״מיציתי״, אותו ממהרים להגיד, ושווה לבדוק אותם לפני שמרימים את דגל המיצוי.